רהיטי רגבה אגש"ח בע"מ נ' סעב חסיב ואח'

פסק דין

מבוא

בפני תביעה לתשלום פיצוי בסך של 184,904 ₪ בגין נזקים שנגרמו למפעל התובעת ביום 21.10.04 כאשר משאית עם ארגז (להלן: "ארגז ו/או רכינה ו/או הייבר") מורם שנסעה מתחת לצינור המקשר בין המפעל למתקן השאיבה פגעה בצינור שקרס מיד על המשאית (להלן: "התאונה").

התובעת היא אגודה שיתופית בע"מ הרשומה כדין בישראל ועוסקת בייצור ושיווק רהיטים ומטבחים.

הנתבע 1 (להלן: "הנתבע 1 ו/או המבוטח ו/או מר חסיב") הוא הבעלים של המשאית מדגם ולוו מ.ר. 2134840 (להלן: "המשאית") שפגעה בצינור.

הנתבעת 2 היא חברה לביטוח שמבטחת את הנתבע 1 בגין השימוש במשאית.

הנתבע 3 (להלן: "הנתבע 3 ו/או מר מג'דוב"), לטענת התובעת, הוא נהג המשאית במועד התאונה.

במהלך שמיעת הראיות בתיק זה העידו עדי התובעת, מר וקסלר ומר גנור וכן הנתבעים 1 ו- 3, החוקרים מטעם הנתבעת 2 מר אסל ומר ביסן וכן המומחה מטעם בית המשפט השמאי מר בייער.

בתיק זה הצדדים חלוקים הן לגבי החבות והכיסוי הביטוחי והן לגבי הנזק.

הנתבע 3 לא הגיש כתב הגנה והתייצב בבית המשפט כעד מטעם הנתבע 1.

תמצית כתב התביעה (המתוקן)

הנתבע 1 הוא הבעלים של המשאית, מחזיק המשאית ובעל השליטה בה ובזמן הרלוונטי לתאונה היה מעסיקו של הנתבע 3 והתיר לו השימוש והנהיגה במשאית. הנתבע 3 נהג במשאית בזמן התאונה. הנתבעת 2 היא המבטחת של הנתבע 1 בגין השימוש במשאית.

ביום 21.10.04 עברה המשאית מתחת לצינור המקשר בין המפעל למתקן השאיבה עם ארגז מורם שפגע בצינור הגבוה שקרס מיד על המשאית. פגיעת המשאית גרמה לצינור השאיבה נזק כבד והשביתה את מערך שאיבת הפסולת.

התובעת טוענת כי אינה יודעת ואין לה אפשרות לדעת כיצד נגרמה התאונה וכי בנסיבות העניין בהגרם התאונה על ידי הנתבע 3 אירוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע 3 התרשל וגרם לתאונה. לחילופין, התאונה נגרמה בשל רשלנותו הבלעדית של הנתבע 3 שנהג במשאית ברשלנות עם ארגז מורם תוך שהוא מתעלם מהוראות הבטיחות וממכשולי הדרך ועוד. התובעת טוענת כי אינה יודעת ואין לה אפשרות לדעת כיצד נגרמה התאונה וכי בנסיבות המקרה אירוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה כי הנתבע 1 התרשל בכך שהתיר השימוש במשאית לנתבע 3 שאינו מיומן דיו לנהוג בה ומכאן נטל ההוכחה עליו כי לא הייתה במעשיו רשלנות שיחוב בגינה. לחילופין, התאונה נגרמה בשל רשלנותו הבלעדית של הנתבע 1 שהעסיק נהגים בלתי מיומנים, לא תכנן את מסלול הנסיעה כלל, לא הדריך את הנהג מטעמו כיצד לנסוע בבטחה ועוד. לתובעת נגרם נזק כאמור בחוות דעת השמאי מטעמה, מר מגידו.

תמצית כתב ההגנה מטעם הנתבע 1 (המתוקן)

הנתבע 1 מודה בקיום הכיסוי הביטוחי ולטענתו ככל שבית המשפט יקבע כי קמה חובה על הנתבע 1 לפצות את התובעת בגין הנזקים שהם כשלעצמם מוכחשים, אזי חלה חובת התשלום על הנתבעת 2 מכוח אחריותה הביטוחית וכי על הנתבעת 2 לפצותו או לשפותו כמפורט בכתב ההגנה ובהודעה לצד שלישי שהגיש נגדה.

הנתבע 1 טוען כי ביום 21.10.04 עת נהג הנתבע 3 במשאית נפגע צינור בתחום המפעל של התובעת וכי כל הנזקים המפורטים נגרמו באשמתה הבלעדית של התובעת. לטענת הנתבע 1, אירוע הנזק נגרם עקב רשלנותה הבלעדית ו/או חוסר זהירותה ו/או פזיזותה של התובעת ו/או עובדיה או מי מטעמה בכך שהציבו את הצינור שנפגע בגובה נמוך ו/או סמוך מידי לקרקע, שלא כדין ללא כל תמרור או שלט אזהרה, בתוואי בלתי הגיוני כך שנהג המשאית לא ידע ולא יכול היה לדעת כי הוא עלול לפגוע בצינור ועוד.

לטענת הנתבע 1, אשמתה או רשלנותה של התובעת הם הסיבה המכרעת לקרות התאונה ואין לייחס לו או מי מטעמו כל אשם. לחילופין טוען הנתבע 1, כי התאונה נגרמה על ידי מקרה בלתי רגיל שאדם סביר לא היה יכול לראותו מראש ו/או לחזותו מראש ולא ניתן היה למנעו גם לא בזהירות סבירה. הנתבע 1 מכחיש את הנזקים.

הנתבע 1 שלח הודעה לצד שלישי נגד הנתבעת 2 וזאת מאחר ובמועד קרות התאונה היה בידיו ביטוח בר תוקף וככל שתיקבע חבותו לפצות את התובעת כי אז חלה על הצד השלישי החובה לשפותו ו/או לפצותו בכל תשלום בו יחויב.

תמצית כתב ההגנה (המתוקן) מטעם הנתבעת 2